מהם עקרונות החינוך לגיל הרך

1. לשחרר פוטנציאל במקום לכפות אותו עליו. הילד לא אוהב לשיר או לצייר בכלל. אתה מכריח אותו לעשות את זה, מה שנכפה עליו. למרות שניתן לטפח עניין, זה תלוי גם אם יש כישרון או פוטנציאל בתחום הזה.

2. תנו לו לספוג אותו באופן טבעי, במקום להחדיר אותו.

3. טיפוח יכולת ולא פשוט צבירת ידע. למשל, סיפור סיפור, מצד אחד, מאפשר לו להבין את תוכן הסיפור ולגרום לו לדעת כיצד להתמודד עם דברים, כמו הסיפור של הארנב הקטן הלבן והזאב הרע הגדול, שמחנך ילדים להיות טוב בזיהוי הרעים. מצד שני, יש צורך לטפח את יכולת הזיכרון שלו. באמצע הסיפור יש ללמד את הילד להמציא את החצי השני של הסיפור, מה לעשות ואיך להתמודד איתו. זה מעשיר את היצירתיות של הילד ומטפח יכולת, לא רק שינון סיפורים.

4. הארה ולא שיטתיות כפויה.

5. לפי מהירות אינדיבידואלית ולא אחדות קולקטיבית.

חינוך מוקדם הוא חינוך "מעט מתקדם", לא מטפח צמיחה. ב-25 השנים האחרונות במדינות זרות, ההתקדמות הגדולה ביותר בחקר הפסיכולוגיה של ילדים היא שימוש בטכנולוגיה חדשה כדי להוכיח שלתינוקות יש פוטנציאל אינטלקטואלי גדול ויכולת למידה מדהימה. חינוך לפני גיל 3 הוא לנצל את הפוטנציאל, לא לכפות על התינוק. אבל אל תמהרו מדי, לפי האינטליגנציה של הילדים, זה רק במעט.